משפחת דונייבסקי

משפחת דונייבסקי היא משפחתו של סבא רבא של סבתא לורה – מיכְל בן משה דונייבסקי, יליד 1846. השם מיכְל הוא שם יהודי אשכנזי. לא ברור מה המשמעות המדויקת שלו. יש שסוברים שהוא גרסה יידית לשם התנ"כי מיכה, או לשם מיכאל. עם זאת, יש הטוענים כי מיכְל הוא כינוי לשם יחיאל, שכן במקרים רבים אנשים קרוים בשני שמות: "יחיאל מיכְל".

למיכְל היו 5 ילדים עליהם אנחנו יודעים: לייב יליד 1871, בנימין יליד 1875, שלמה יליד 1878, סלובה (כנראה גרסה יידית לשם שלווה) ושולים יליד 1884. ידוע לנו רק ששולים נולד בעיירה מעדבידיווקע שבמחוז צ'רקאסי כיום. סביר מאוד להניח ששם נולדו כל הילדים של מיכל דונייבסקי, אך עם זאת, במסמך משנת 1908, נרשם שמיכל בן משה דונייבסקי מתגורר בעיירה וורבליוז'קה שנמצאת במחוז קירובוגרד שבאוקראינה כיום. כלומר, נראה שבמקור מיכל הגיע מהעיירה מעדבידיווקה ושם נולדו ילדיו, אך בהמשך הוא עבר להתגורר בוורבליוז'קה אף על פי שעדיין היה רשום ושילם מיסים וכספי ציבור למעדבידיווקה. כך גם לגבי בנימין ושלמה, שעברו לגור ולעבוד בעיר קריבוי רוג.
בנוסף, אציין שהצלחתי למצוא שבארכיון המדיני של מחוז קייב נשמר מסמך משנת 1872 שנוגע כפי הנראה (אך לא בוודאות) למיכל דונייבסקי שלנו. לצערי אין לי את המסמך הזה, אך הצלחתי למצוא תיאור מקוצר שלו, וכך נכתב בתיאור: "בהתייחסות לתובע פלך קייב על כפיית משטרת אזור צ'יהירין ביחס לבקשת שופט השלום במחוז יליסובטגראד בעניינם של מיכל דונייבסקי, מאיר בוגוסלבסקי ושמיליקו [כינוי לשם שמואל] דוקאצקי".

אף על פי שאין כל מידע עליהם, אציין שלמיכל היו 3 אחים שידועים לנו: בנימין יליד 1848 (אביהם של שלמה יליד 1870, ישראל-סרול יליד 1873 ולייב יליד 1878), דוד יליד 1864 ויעקב יליד 1867 שהיגר לארה"ב. כולם ענו לשם המשפחה "דונייבסקי".

שלווה נישאה למלמד בחדר – מרדכי בן שאול קורדובר, יליד 1878. בעיירה הקטנה וורבליוז'קה נולדו להם 6 ילדים: חנה ילידת 1905, יצחק יליד 1907, לאה, זלדה, שאול יליד 1917 ומלכה ילידת 1921. בעת לידתה של הבת הקטנה מלכה, נפטרה האם שלווה. לאף אחד מבני המשפחה לא נשארה תמונה שלה.

שני הבנים, שאול ויצחק, שינו את שמם לאלכסנדר, ושניהם יצאו להילחם במלחמת העולם השנייה. יצחק נהרג בה, ושאול שרד. ביתו של שאול, ששמה היה ילנה, עלתה לארץ, ושינתה את שמה לדבורה. היא עזרה לי מאוד במחקר המשפחתי.
הבת לאה, שינתה את שמה ליליזבטה ועבדה כעורכת דין במוסקבה. זלדה שינתה את שמה לג'ניה, והיא אף פעם לא התחתנה. בזכותה ידועים לנו השמות היהודיים של אחיה, אחיותיה, הוריה ושמו של הסב מיכְל (ברוסית נכתב – Михель, אם כי השם במקור ביידיש נהגה כמו Михл) דונייבסקי.
על הבת הבכורה חנה אספר בהמשך.

מרדכי קורדובר, המכונה מורדכו ביידיש, שימש כמלמד בחדר.

נאדז'דה בת בנימין דונייבסקי, ילידת 08.05.1905, רופאה במלחמת העולם השנייה.

משפחת דונייבסקי ומשפחת קורדובר-באראנוב יחד בשנת 1961.
שורה ראשונה מימין: מיכל דונייבסקי (הצעיר), אישתו של מיכל אנה לבית פינקלשטיין, חנה קורדובר, בעלה יפים באראנוב, ביתו של ולדימיר (דוד) דונייבסקי – אנה, בנו של לאוניד (מוישה-לייזר) דונייבסקי – יבגני ואירנה ביתו השנייה של ולדימיר דונייבסקי.
למטה עומדים שני הקטנים במשפחה, סבתא לורה ואלכסנדר באראנוב.

שולים דונייבסקי.

משפחת דונייבסקי בתקופת המלחמה או קצת לאחריה.
מימין: אישתו של לאוניד דונייבסקי – ילנה איוונובנה, שולים, לאוניד, מיכל וסופיה.

בני משפחת דונייבסקי גדלו וכל אחד הלך בדרכו שלו.
דוד שינה את שמו לולדימיר ועבר לגור במוסקבה, שם היה גר עד מותו עם אישתו ולנטינה חריטונובה. לזוג נולדו 3 בנות: אנה בשנת 1939 (נקראה על שם סבתה, אימו של אביה), אירינה בשנת 1945 ולודמילה בשנת 1950. כיום אנה נפטרה ואירינה ולודמילה גרות במוסקבה עם משפחותיהן.

מוישה-לייזר, היה רשום כ-מויסיי בן אלכסנדר בתעודת הזהות. בבית הוא כונה לאוניד (גרסה רוסית לשם לייזר). הוא היה איש צבא, ובמלחמת העולם השנייה הכיר את אישתו לעתיד – ילנה איוונובה. לזוג נולד בן בשם יבגני, ששינה את שם משפחתו לאיוונוב. לאחר פטירתה של אישתו הראשונה ילנה, נישא מויסיי בפעם השנייה. אישתו השנייה של לאוניד הייתה רעיה גוטקין, ביתם של ישראל גוטקין וחנה אומנסקי, שגדלה ללא הוריה בבית ילדים. הייתה אישה מדהימה, אוהבת ומעריכה את בני משפחת בעלה מאוד. נפטרה בת 95 בספטמבר 2019 ונקברה בבית העלמין תל רגב.

הבן הקטן מיכְל היה קצין במלחמת העולם השנייה ונפצע בה. אחרי המלחמה הוא למד בטכניקום ובאוניברסיטה בחרקוב ובהמשך עבד כמהנדס בניין. הוא נישא לאנה בת יענקל פינקלשטיין ולהם נולדה בת אחת בשם לורה. מיכל, בשונה מאחיו אף פעם לא החליף את שמו הפרטי ואת שם האב. ואפילו כשביתו לורה רצתה להליף בתעודת הזהות את שם האב למיכאיל, הוא לא הסכים. כך גם, הוא וסבתא רבתא אנה לא הסכימו לסבתא לורה להינשא לרוסי. מדברי אימי, מיכל היה סב נהדר, ובגלל זה החליטה אימי לקרוא לי על שמו, בגלל החיבור שהיה לה איתו בצעירותה. מיכל נפטר מסרטן בגיל 62, בשנת 1986.

שלושת האחים דונייבסקי ונשותיהם – מיכל מימין, מוייסי באמצע וולדימיר משמאל.