משפחת פלדמן

משפחת פלדמן היא משפחתו של סבא רבא של סבא שלי – ישעיהו בן יצחק פלדמן. שם המשפחה פלדמן ניתן בסביבות המאה ה-13 ופירושו "איש השדה" בגרמנית.
המידע שברשותינו אודות אבותיה הקדמונים של המשפחה נלקח מהמידע שנרשם בתעודת הלידה של נחום פלדמן, בנו של ישעיהו, שאליו נחזור בהמשך. תעודת הלידה איננה מקורית, היא חודשה בשנת 1950 למטרה מסמכתית מסוימת. כידוע, בשנה זו ברית המועצות הייתה בשלטון, והכפייה האנטי-דתית לצד ההיטמעות בחברה הרוסית הופעלו בכוח על התושבים, ועל כן שמות ההורים והסבים של נחום בתעודת הלידה המחודשת, שונו לשמות דומים ברוסית. אביו של נחום נרשם בשם "יסאיי בן יסאק פלדמן". ברוב המקרים השם ייסאי היה כינוי רוסי לשם ישעיהו, וכך גם לגבי השמות יסאק ויצחק.
יכול להיות מאוד שלשמות האלה נלווה שם שני שהושמת בעת חידוש תעודת הלידה והרוסיפיקציה שנעשתה בה. אך בעוד זהו המקור היחיד שלי לשמות של אבות המשפחה, אשער וארשום את שמו של ייסאי כ-ישעיהו בן יצחק פלדמן.

תעודת הלידה המחודשת של נחום פלדמן

חנה פלדמן

עד כה לא ברור האם חנה הייתה בת למשפחת נובאק, או למשפחת אנדרייבסקי. מה שבטוח הוא שהיא הייתה ממשפחת האלוף גרגורי (הירשל) נובאק, אך לא ידוע האם הייתה אחות של סבו אברהם נובאק או אחותה של סבתא פייגה אנדרייבסקי.  על הקשר בין המשפחות אפרט בהמשך בהקשר לסבא רבא רבא נחום.

בנם הקטן של ישי וחנה – לייב פלדמן, עבר בשנות העשרים לחייו למוסקבה. שם הוא התחתן עם רוסיה ששמה מריה, ושינה את שמו מלייב בן ישי ל-לב בן יבסיי. מריה הייתה עוזרת הבית שלו והוא התאהב בה. במוסקבה נולדו להם שלושה ילדים – מארק נולד בשנת 1939, טאטיאנה בשנת 1942 ואנה בשנת 1944. אנה הקטנה נקראה על שם סבתה חנה שנפטרה קצת לפני לידתה.

לב פלדמן היה לוחם במלחמת העולם השנייה ובה הוא נפצע. הוא נשאר בחיים אך נפטר זמן מה לאחר מכן בשנת 1956.

מארק פלדמן התחתן עם פאינה אוסמן ולשניים נולד בשנת 1963 בן בשם פאבל שמתגורר כיום באנגליה. מארק פלדמן נפטר בשנת 1985 ואישתו של מארק נפטרה השנה בשנת 2020. מארק ואביו לב נקברו בבית הקברות מלחובסקויה שבמוסקבה.

בנו השני של מארק, אלכסיי, גר כיום עם משפחתו בעכו. אנה וטטיאנה, הבנות של לב, נשארו עם משפחותיהן במוסקבה.

נחום פלדמן היה לוחם במלחמת העולם הראשונה, ובמהלכה נתקל בקרב של גזים בהם השתמשו הגרמנים. הוא חלה במחלת ריאות שמנעה ממנו להילחם במלחמת העולם השנייה.

נחום כל החיים הסתיר משהו חשוב וסודי שעשה בתקופת המהפכה הרוסית. בני משפחתו ידעו שהוא מסתיר משהו, אבל מה זה בעצם היה, אף אחד לא ידע. יכול להיות שהיה שותף במפלגה של אביו.

בשנת 1917 כשאירעה המהפכה, ישי השתתף בחגיגת העובדים הפועלים ב-1 במאי.

נחום נישא לפייגה בת הערשל דובינסקי ועבר לעיר מאזיר, עיר הולדתה של פייגה. במאזיר נולדו להם 4 ילדים – אלי (נקרא על שם אביה של סבתו חנה) בשנת 1920, ברל בשנת 1923, הירש בשנת 1925 והניה בשנת 1930.

בגלל השלטון הקומוניסטי, הילדים שינו את שמותיהם. אלי הפך לאיליה, ברל לבוריס, הירש לגרגורי והניה ליבגניה.

איליה למד באוניברסיטה במוסקבה, ולאחר מכן בשנת 1941 עם פרוץ המלחמה, הוא הפך לפרטיזן. הוא נהרג באחד הקרבות בלטביה, שם הוא גם נקבר בקבר אחים.

בוריס פלדמן היה כבר נשוי לפני שהתחילה מלחמת העולם השנייה. הוא נישא לדורה קזקובה, ולא היו להם ילדים. הוא נלחם במלחמת העולם השנייה, נפצע במהלך כיבוש וינה ונפטר שלושה ימים לאחר מכן ב-10 באפריל 1945 בבית החולים בהונגריה.
הוא נקבר בעיר שופרון שבמזרח הונגריה, בקבר אחים.

2. " ב- 1944.07.16 הגדוד קיבל פקודה לאסוף מודיעין בשטח האויב ולהשמיד את המארבים של האויב ביערות. אחרי שעברו את נהר האיסה שליד כפר וולקובה, הם גילו גדוד של גרמנים עם כמה מקלעים, לכן הסיירים תקפו את הגרמנים, הכריחו אותם לצאת מכפר וולקובה ולא נתנו להם להיכנס לסלובודי. הסיירים רדפו אחרי האויב שניסה לברוח לכיוון היערות ותוך כדי הקרב הם השמידו חלק מהגרמנים ואת חלקם לקחו בשבי. מספר גרמנים שהיו ממוקמים עם מקלע היוו איום לגדוד. גרגורי פלדמן זחל לעבר הגרמנים, זרק עליהם רימונים והשמיד את צוות הגרמנים. חוץ מזה, גרגורי השמיד בעצמו עם תת מקלע שלושה חיילים גרמנים."

אחרי המלחמה גרגורי עבר לקייב, מקום מגוריו של אביו. הוא התחתן במאי 1947 עם קלרה (חיה-גולדה) בת הערש פסין ולזוג נולדו שני ילדים – בוריס (ברל) בשנת 1948 שנקרא על שם הדוד בוריס, ואלה בשנת 1957 שגם נקראה על שם הדוד איליה.

גניה פלדמן התחתנה עם יפים (אפרים) שניטמן, ולזוג נולדו שני ילדים – אידה (יהודית) ורומן (ראובן). אידה עובדת כיום כגרפיקאית. יש לה בן בשם איליה נמנמן ונכדה בשם ליבי נמנמן. גם משפחתו של רומן גרה בישראל.

נחזור לנחום פלדמן. זמן מה לאחר לידתה של הניה, ביתו, נחום ופייגה התגרשו. גולדה, אחותה של פייגה גם כן התגרשה ולקחה לה את נחום פלדמן לבן זוג. היא הבטיחה לו חיים מאושרים בזוגיות, והוא האמין לה, ויחד הם עברו לקייב. כל ההבטחות על החיים המושלמים הופרו ובמהרה אחרי שהגיעו לקייב, גולדה זרקה את נחום ועברה למוסקבה.

נחום נשאר בקייב, ובשנת 1941 הוא נישא בפעם השנייה לגניה ריבאק. הזוג פונה למערב רוסיה עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. נחום לא נלחם במלחמת העולם השנייה, בגלל מחלת הריאות שהייתה לו בעקבות הקרב אליו נקלע במלחמת העולם הראשונה. ברוסיה, בזמן המלחמה, נולדו לנחום וגניה שני בנים – רומן בשנת 1943 וישי בשנת 1944. ישי נקרא על שם סבו, שנפטר קצת לפני מלחמת העולם השנייה.

נחום נפטר ממחלת הריאות שהייתה לו בשנת 1968. לבנו רומן הייתה בת אחת שנפטרה בגיל מוקדם מאוד, וגם רומן עצמו נפטר בגיל 51 בשנת 1994.

ישי נישא ללריסה ולהם נולדה בת בשם נטליה. נטליה נישאה לראובן ולהם יש בת בשם רבקה-אוליביה. כיום הם גרים בארצות הברית.

שלום, אמא!
את המכתב שלך קיבלתי, תודה. כמו שאת רואה, צריך לשנות את כל התוכניות. למאזיר אין לי אפשרות להגיע, לא מאשרים להיכנס. מצאתי מקום עבודה היום, מחרתיים, ב-28, אתחיל לעבוד. העבודה, כנראה תהיה קשה, אבל לא נורא, איך שהוא אסתדר. תכתבי, מה קורה איתך ובמאזיר בכלל. בוריה! אני מבקש לא לצער את אמא, זה לא ראוי בשום אופן, במיוחד עכשיו, ועזוב, ?, פזרנות, זה לא הזמן לזה עכשיו. סלחו לי, שאני שולח גלויה, אין מעטפות. תכתבו לכתובת של הדוד [הכוונה לדוד לב פלדמן, אחי אביו של איליה]: מוסקבה, כפר ולדימירסקי 12, [איך לתרגם?], 94[?], בית מס' 9, דירה 11. בינתיים אני גר במגורים משותפים. מבקש לא לדאוג לי.
תכתבו לגרישה שיכתוב לי ותנו לו את הכתובת של הדוד. שלכם, איליה.

איליה פלדמן בזמן לימודיו במוסקבה, 1938.

מבקש להודיע לי את המידע הבא:

לפני המלחמה בעיר מאזיר התגוררה אימי דובינסקי פאניה בת גירש (כתובת: רחוב פושקין, בית מס' 14 \או 12?\). תעדכנו, מה אירע איתה והיכן היא מתגוררת, האם פונתה.

כמו כן תודיעו, איפה נמצאים האנשים הבאים או משפחותיהם:
דובינסקי סולומון בן גירש (כתובת: העיר מאזיר, רחוב פושקין, בית מס' 15)
דובינסקי שבל בן גירש (כתובת: העיר מאזיר, רחוב סייט..[?], בית מס' 2)

מבקש בעתירתי לא לסרב, מפני שאין לי כל מידע על קרובי משפחתי מתחילת המלחמה. אני עצמי סיימתי את בית הספר התיכון מס' 7 במאזיר, ואחר כך למדתי שלוש שנים במוסקבה ומראשית המלחמה נשלחתי אל עורף האויב בהרכב צנחנים. כעת אני נמצא בשירות צבאי פעיל. את ההודעה שילחו לכתובת: דואר שדה 02984-י, עבור פלדמן איליה בן נאום.

בוריס פלדמן, או בשמו היהודי בערל פלדמן, נולד לנחום פלדמן ולפייגה דובינסקי ב-20 במרץ 1923, בעיירה מאזיר שבבלארוס.
אין בידינו מידע על ילדותו, מלבד העובדה כי היה גר כל חייו עם משפחת אימו במאזיר, וכבר בגיל 18 נשא לאישה את דורה קזקובה. זמן קצר לאחר חתונתם של בוריס ודורה, פרצה מלחמת העולם השנייה בברית המועצות. בוריס, שכבר מלאו לו 18 שנים, גויס לצבא האדום, ואישתו דורה פונתה ממאזיר לקזחסטן.
בוריס עבר את כל המלחמה עד לימיה האחרונים. הוא נפצע במהלך כיבוש וינה ונפטר 3 ימים לאחר מכן ב-10 באפריל 1945 בבית חולים בהונגריה. לאחר מותו של בוריס, נסע אחיו גרגורי (הירש) פלדמן לחפש את דורה, אך לפי מה שזוכר סבי, אחיינו של בוריס, גרגורי לא מצא אותה.
משום מה, סבי זכר במעורפל שהייתה לבוריס ודורה בת, אך כששאלנו את אידה שניטמן, גם היא אחיינית של בוריס, היא השיבה לנו שלא היו להם ילדים. מאז דורה לא נפגשה יותר עם משפחת פלדמן.
אף אחד מבני המשפחה הקרובה של בוריס לא זכה לבקר בקברו בהונגריה, מלבד בן משפחה אחד שלא ידוע לנו שמו הפרטי ושם משפחתו. סבי מספר שהאדם הזה היה ממשפחתה של פייגה דובינסקי, אימו של בוריס (בערל) פלדמן. הוא הגיע מאזור ויטבסק או בוריסוב בבלארוס, וזה מה שיכול לרמז שהוא ממשפחת זלדין, משפחתה של אימה של פייגה – רבקה זעלדין.

אותו אדם היה בן גילו של בוריס, ובעצמו הוא נלחם במלחמה. כל משפחתו נספתה בשואה.
בשנות ה-50 הגיע מספר פעמים אל אחיו של בוריס, סבא רבא גרגורי פלדמן. הוא היה מגיע עם בנו שאותו היה מכנה "מאלץ", "קטן" בסלנג רוסי. הוא היה מספר שנסע להונגריה וראה את קבר האחים בו קבור בוריס, ועל המצבה אחד השמות היה אכן – פלדמן בוריס בן נחום.

על הצד האחורי של התמונה נכתב:
"מזכרת לאבי מבנו וחברתו ד.י. קזקובה.
05.06.1941, מאזיר.
תשמור את העותק אל תשכח את המקור"

לפני כ-3 שנים החלטתי יחד עם אבי לנסות לאתר בעצמינו את מקום קבורתו של בוריס פלדמן בהונגריה. תחילה, ניסינו למצוא מידע על בוריס באינטרנט באתרים המתעסקים במקומות הקבורה של החיילים בצבא האדום באירופה, אבל לא מצאנו שום דבר.
לכן, פנינו לעיריית שופרון בבקשה למצוא את קברו של בוריס והם העבירו את המכתב אל מוזיאון ההיסטוריה הצבאית של
משרד ההגנה ההונגרי.
לאחר התכתבות ארוכה, ראשת המחלקה להנצחת החיילים שקבורים בהונגריה כתבה לנו שאין לה מידע לגבי מקום קבורתו של בוריס. מספר חודשים לאחר מכן, בזמן ששהינו בוינה, בירת אוסטריה, החלטנו לנסוע ליום אחד לשופרון ולבדוק אם בכל זאת נמצא את הקבר של בוריס. יום שלם עברנו בין כל בתי הקברות בשופרון, ומצאנו מספר קברי אחים של חיילי הצבא האדום ממלחמת העולם השנייה, אבל שמו של בוריס לא היה כתוב בשום מקום. לאחר שחזרנו לארץ, ראשת המחלקה להנצחת החיילים שקבורים בהונגריה שאיתה התכתבנו לפני, התקשרה אלינו ואמרה שבמסמכים של העירייה של שופרון רשום מקום קבורתו של בוריס, אבל בתמונה של הקבר לא רשום שמו, ולכן היא המליצה לפנות לנציג משרד הביטחון בשגרירות רוסיה שבהונגריה. פנינו אליו וקיבלנו תשובה שנעשתה בדיקה ובוריס אכן קבור בבית העלמין "סנט מיכאי" שבשופרון, ושבאחד השיפוצים הקרובים יכתב שמו של בוריס על הקבר. לפני שנה כאשר לסבי בוריס פלדמן מלאו 70 שנים אבי החליט להפתיע אותו בנסיעה איתי ואיתו לטייל באירופה ובין היתר נסענו להונגריה לבקר ֶּ את קברו של בוריס )בְרל( פלדמן, אחיו של סבא רבא שלי שעל שמו קרוי סבא שלי.