משפחת שטוף היא משפחתו של סבא רבא של סבתא אירה – יצחק-אייזיק שטוף.
יצחק-אייזיק, יליד העיירה ראדזיווילוב שבאימפריה הרוסית בגבול המערבי של האימפריה עם גליציה (כיום צפון-מערב אוקראינה) היה אחד מצאצאי משפחת שטוף היחידה בעיירה ראדזיווילוב, משפחה אשר מתועדת ברשומות אוכלוסין של העיירה הזו עוד משנת 1834!
אבי המשפחה היה אז יהושע בן שמואל שטוף (ברוסית נרשם אובשיי), יליד 1788. יחד איתו רשומים אישתו שושנה שטוף (ברוסית נרששמה סוסיה), גם היא ילידת 1788 ושני ילדיהם: אברהם-מאיר, יליד 1820 ואסתר-שרה, בת חצי שנה, ילידת 1834 או 1833.
המשפחה נרשמה שוב במפקד האוכלוסין של שנת 1850, שבה נכתב כי אב המשפחה יהושע נפטר בשנת 1848. עוד דבר מוזר, שהפעם האם שושנה רשומה כילידת שנת 1804, לא ברור איזו שנה היא הנכונה. באותו מפקד רשומים גם אברהם-מאיר (הפעם נרשם כבן 32, כביכול יליד 1818), אישתו עטי ילידת 1822 וביתם פערל ילידת 1840.
לאחר 8 שנים, בשנת 1858 ועדיין בעיירה ראדזיווילוב, משפחת שטוף משום מה קטנה מאוד. האם שושנה כבר לא רשומה, ככל הנראה נפטרה מאז 1850. הבת פערל גם היא לא נמצאת ברשימה, יכול להיות שהיא כבר התחתנה. גם האם עטי לא נוכחת ברשימת המשפחה, אין לדעת למה. יכול להיות שנפטרה בדמי ימיה. היחידים שרשומים הם אברהם-מאיר, ובנו החדש יהושע (אובשיי ברוסית), שנולד 6 שנים קודם לכן, בשנת 1852. חשוב לציין שזהו מפקד שנרשמו בו גם הגברים וגם הנשים במשפחה (שלא כמו מפקדים אחרים שכן נרשמו בהם רק הגברים מהמשפחות), ככה שהעובדה שאף אחת מנשות המשפחה לא רשומה הפעם מעלה תמיהה והרבה שאלות.
דבר נוסף שחשוב להדגיש: באותן השנים הרוב הגדול של היהודים בתחום המושב נשאו כמובן שמות עבריים או יידים. אך נפוץ היה שבמפקדי האוכלוסין, בעיקר באלה שנערכו בתחילת המאה ה-19, היו הפקידים רושמים את שמותיהם של היהודים בגרסה רוסית שככל הנראה היהודים אפילו אף פעם לא השתמשו בהם בביתם. כך למשל, היהודים ששמם היה "יהושע" נרשמו בשם "אובשיי" או "אובסיי", והיהודיות ששמן היה "שושנה" נרשמו בשם "סוסיה" (בדומה לקיצור שושה).
אילן יוחסין המכיל את הידוע לנו על שורשיה של משפחת שטוף במאה ה-19.
המידע מבוסס ברובו על מה שנרשם במפקדי האוכלוסין שהזכרתי לעיל, וכן כפי שניתן לראות באילן היוחסין, במלבניהם של האנשים ששנת לידתם שונה בין מפקד למפקד בחרתי להשתמש בשנות הלידה הרשומות במפקד האוכלוסין הראשון. הדבר נעשה מטעמי נוחות ולכן חשוב להתייחס לכל מפקד ולדברים הרשומים בו ברצינות. לצערי, בכלל לא ברור באיזה מפקדים רשומות השנים הנכונות.
יצחק-אייזיק שטוף, המופיע באילן היוחסין המצורף בקו מקווקו כבנו של אברהם-מאיר שטוף הוא כאמור הסבא רבא של סבתי, שנולד בערך בשנת 1860. בהתחשב בשנות הלידה של בני משפחת שטוף, והיות ואברהם-מאיר שטוף הוא הגבר הבוגר היחיד הנושא את השם "שטוף" שהיה אז בראדזיווילוב, אני משער וכמעט בטוח בכך שיצחק-אייזיק היה בנו שנולד מעט מאוחר יותר מהמפקד שנערך בשנת 1858. ולמרות שכל הסימנים הקיימים מובילים להשערה הזו, הקשר הוא איננו ודאי או מוכח מסמכתית, ולכן אשאיר ספק לגביו ואקשר את יצחק-אייזיק לאברהם-מאיר ולמשפחתו בקו מקווקו.
בבחינת הקשר של יצחק-אייזיק עם אברהם-מאיר חשוב גם כן להעלות את השאלה האם היה יצחק-אייזיק בנה של עטי שטוף או שלא. שהרי, היא כבר לא הופיעה במפקד האוכלוסין שנערך בשנת 1858, יכול להיות בגלל שנפטרה. קיימת אפשרות שאברהם-מאיר נשא אישה נוספת ועמה הביא את יצחק-אייזיק.
כעת, אעבור מהמידע שהתקבל מהמסמכים שמצאתי אל הסיפורים שעברו מפה לאוזן במשפחה: לפי המסופר, ליצחק-אייזיק היו הרבה ילדים ובעיקר בנים, אך מבין הילדים ידוע לנו רק שמה של בת אחת – ברכה, היא סבתה של סבתי אירה. ברכה שטוף נולדה ליצחק-אייזיק בראדזיווילוב בשנת 1887. היא גדלה בעיירה הזו, שבה בשנת 1905 נפתח סניף של מפלגת "הבונד", המפלגה היהודית-מהפכנית שהייתה ברוסיה, בפולין ובליטא, ובין שאיפותיה המרכזיות – חיים יהודיים חילוניים ורשות להשכלה של יהודים. המפלגה דגלה גם באנטי-ציונות. ברכה הייתה חברת המפלגה הזאת, ובאופן כללי ניהלה אורח חיים חילוני בימי בגרותה. למרות זאת, בניה של ברכה כולם נימולו וניתנו להם שמות יהודיים, אך לאחר קומה של ברית המועצות ברכה כבר נקראה בשמה הרוסי ברטה ולא הקפידה על המסורת. בשנת 1910 היא נישאה בראדזיווילוב ליצחק בן אריה-לייב דשבסקי מהעיירה הורודישה שבמרכז אוקראינה כיום. אחרי נישואיהם הם עברו לעיר צ'רקאסי, שם נולדו להם ילדיהם. יותר בפירוט על ברכה, יצחק וילדיהם ניתן לקרוא בפוסט "משפחת דשבסקי".
ברכה שטוף בשנות העשרים לחייה, בסוף העשור הראשון במאה ה-20.
במלחמת העולם הראשונה ואחריה במלחמת האזרחים ברוסיה ובמהפכות התחוללו פוגרומים ביהודים ברחבי באוקראינה, ומשפחת שטוף נאלצה לברוח או גורשה מהעיירה ראדזיווילוב. הוריה של ברכה הגיעו אליה לצ'רקאסי באזור השנים 1917-1918, שם הם חיו עד מותם. במשפחתנו הייתה תמונה של הסב יצחק-אייזיק שטוף יחד עם הנכד שלו אליהו דשבסקי, בנה של ברכה. לא ברור אצל מי התמונה נמצאת כיום, והאם היא בכלל קיימת עד היום.
לפי זכרונותיה של סבתי, סבתה ברטה סיפרה לה שדווקא אחיה החליטו לברוח מראזיווילוב מערבה, לקרקוב. ובצער רב, כולם נספו בשואה בסופו של דבר.
יצחק וברכה דשבסקי יחד עם בנותיהם הגדולות – רבקה הבכורה בידיים של יצחק (משמאל) ותמר בידייה של ברכה.
התמונה צולמה בצ'רקאסי, ככל הנראה ב-1913 או ב-1914.