משפחת ביילין

משפחת ביילין היא משפחתו של סבא רבא של סבא שלי – יהושע-אובסיי ביילין. מקור שם המשפחה ביילין הוא מהשם היהודי ביילה, יפה ביידיש. שמו הפרטי העברי הוא כעיקרון יהושע, והשם הנוסף אובסיי הוא גרסה רוסית-יהודית לשם יהושע, שאיתה נרשם יהושע ביילין במסמכים ברוסית.

תולדות המשפחה ידועות לנו עד לתחילתה של המאה ה-19, כאשר אב השמפחה זוסמן (לעיתים נכתב גם זוסל או רק זוס, ומשמעות שמו – "איש-מתוק" ביידיש) נולד בשנת 1804 בעיירה בראגין (שבדרום בלארוס כיום). לא ידוע לנו דבר על תולדות חייו חוץ מהעובדה שנפטר בשנת 1856 בבראגין. אחיו של זוסמן, נחום ביילין גויס לצבא הצאר באימפריה הרוסית בשנת 1828. זוסמן היה נשוי לזלטה בת פרוים (אפרים) ילידת 1814 וידועים לנו שמותיהם של כמה מילדיהם: גידה ילידת 1831, נתן (או ניסן בהגייה יידית כפי שנרשם לפעמים) יליד 1832, יהושע (יווסיי), יענקל-יוסף (נקרא גם יוזף וגויס לצבא הצאר בשנת 1852), שאול-לייב, ישעיה וביילה ביילין (יתכן מאוד שנקראה על שם סבתא או סבתא רבתא שלה, שעל שמה ניתן גם שם המשפחה) ילידת 1840 שנישאה למוישה בן אליהו פינקלשטיין יליד 1839. עובדה מעניינת נוספת, היא שזוסמן התגורר בתחילת המאה ה-19 יחד עם דודו מרדכי בן אברהם נמניחין, שהלך לעולמו בשנת 1822. בהתאם לכך ששם המשפחה של הדוד הוא אינו ביילין אני משער שזה היה דוד מאם, אך יש אפשרות שבדורו של אביו של זוסמן רק ניתנו שמות משפחה והדוד מרדכי היה דוד מאב שקיבל שם משפחה אחר מאחיו. שם המשפחה הזה מסקרן והמקורות שלו לא ברורים לי עד כה. אחת הסברות למקור שם המשפחה הזה שניתנה לי מפרופסור אלכסנדר ביידר, גורסת שבמקור שם המשפחה אמור להיות נאמניחין, ומשמעותו – אשת הנאמן (הסיומת יחין היה כינוי שייכות של נשים, שהיה מקובל בשמות משפחה יהודיים שונים ברחבי בלארוס). אשת הנאמן היא למעשה אשת גזבר הקהילה היהודית המקומית, ולפי טענת פרופ' ביידר, בדרך זו התקבל שם המשפחה.

נעבור להתמקד בנתן, בנם השני של זוסמן וזלטה. הוא נולד כאמור בשנת 1832, ונישא בראשונה לחיה בת הירש (בשנת 1858 כבר היו נשואים). לא ברור מה עלה בגורל נישואיהם, האם חיה נפטרה בדמי ימיה או שהתגרשו, אך בשנות ה-60 נתן נישא בשנית לנחמה בת שמעון, גם היא ילידת 1832. יהושע, יליד 1861, שהיה בנו הראשון של נתן היה ככל הנראה בנה של נחמה (בהתחשב בעובדה שנכדתו נחמה ביילין נקראה על שמה) אך זו רק השערה, ייתכן גם שהיה בנה של חיה. מלבדו ידועים לנו 3 ילדים של נתן ונחמה: נחום יליד 1866, שמעון יליד 1868 ושפרה ילידת 1872. כל אלה ילידי העיירה צ'רנוביל, כלומר המעבר מבראגין לצ'רנוביל התרחש בין 1858 (אז נרשם נתן ברישום אוכלוסין בבראגין) לבין לידת נחום בצ'רנוביל. נתן בצעירותו היה ככל הנראה חייט במקצועו, וכבר לעת זקנתו בשנת 1897 בהיותו בן 65 נרשם כחייט שעובד בתיקוני בגדים, ונחמה הייתה נרשמה עקרת בית.

רישום מתוך מפקד האוכלוסין משנת 1897 בעיירה צ'רנוביל שבו נרשמו ניסל בן זוסל ביילין בן ה-65,יהודי דובר יידיש ויודע בה קרוא וכתוב, עובד כחייט בתיקונים; ורעייתו נחמה בת שמעון ביילין בת ה-65, יהודיה דוברת יידיש ועקרת בית.

יהושע-אובסיי ביילין ובנו ממשיכו שרוליק, תחילת המאה ה-20.

נחזור ליהושע ביילין, סבא רבא של סבי ובנו בכורו של נתן בן זוסמן. הוא היה נישא לחיה-גולדה (או בקיצור חי־גולדה) בת אבא (כינוי לשם אברהם), והשניים התגוררו בצ'רנוביל.
לפי הסיפור המשפחתי היו לזוג 12 ילדים שחלקם נולדו כזוגות תאומים, אך רק מעטים שרדו אחרי גיל ינקות ורק שמותיהם של אלו ששרדו נשמרו בזכרון המשפחה. עם זאת, הצלחתי למצוא את רישומי הלידה של 12 מילדיהם של יהושע וחיה-גולדה, ובנוסף לאלה יש עוד ילד אחד שידוע במשפחה, אך לא הצלחתי למצוא את רישום הלידה שלו. כלומר, ככל הנראה לזוג היו 13 ילדים שמעט מהם נולדו עוד בצ'רנוביל והשאר נולדו בעיר קייב אחרי המעבר של המשפחה לשם: פייגה הבכורה ילידת 29 במאי 1880, שמחה ילידת 10 בנובמבר 1883, זיסקה ילידת 1884, [מעתה ואילך ילידי קייב:] ישראל-שרוליק יליד 1 בדצמבר 1888, לב יליד 1890 לערך, אברהם-אבא וברכה (תאומים) ילידי 19 באוקטובר 1892, חנה-חיה, רייזה, אריה יליד 28 באפריל 1895, שרה ושלמה (תאומים) ילידי 15 במאי 1896. אריה, חנה-חיה, רייזה ושלמה נפטרו בגיל ינקות. ידוע לנו בוודאות שאריה נפטר בגיל 10 ימים מפרכוס, ושלמה נפטר בגיל שנה וחודשיים (ב-14 בפברואר 1898) מדלקת ריאות.

בשונה מיהושע-אובסיי וחיה-גולדה, שלהם היו הרבה ילדים, הייתה דודה במשפחה (לא ברור אחות של מי היא הייתה – של יהושע-אובסיי או של חיה-גולדה) שלא היו לה ילדים בכלל. היא תכננה להגר לארצות הברית בשנת 1900, מעט אחרי לידתה של שרה הבת הקטנה, ולפני שנסעה הייתה לה בקשה: היא ביקשה לקחת איתה לארצות הברית את שרה כדי שתהיה לה לפחות בת אחת שתגדל ותהיה ממשיכתה. יהושע-אובסיי וחיה-גולדה לא הסכימו לה והיא היגרה בגפה. לא ברור האם היו לה ילדים בסוף או שהיא נפטרה ביום מן הימים ללא צאצאים.

משפחת ביילין הייתה משפחה אמידה, והחל משלהי שנות ה-80 של המאה ה-19 התגוררה בקייב, בבית מספר 28 ברחוב ירוסלבסקי. לפני המהפכה הרוסית בשנת 1917, יהודים לא הורשו לגור בערים גדולות, מלבד יהודים סוחרים. ליהושע-אובסיי היה מפעל לייצור ביגוד נשים ולכן הוא הורשה לגור עם משפחתו בקייב.סבי סיפר שיהושע היה מביא נערות יהודיות מעיירות ברחבי אוקראינה שישמשו כחייטות במפעלו בקייב. בנוסף, מסופר במשפחה שמלבד היותו של יהושע-אובסיי בעלים של המפעל בקייב, הוא היה בראש המפלגה היהודית בדומה בקייב בין השנים 1905-1907. בשנת 1913 יהושע-אובסיי נפטר בקייב אחרי שחלה במחלת גרייבס ותשלום המיסים על המפעל שלו עבר לבנו ישראל-שרוליק ביילין.
בראשית שנות ה-20 נפטרה גם חיה-גולדה בקייב, אך לא נודע לנו בדיוק באיזו שנה. מסופר שעוד הספיקה לטפל בנכד הפעוט שלה לב פסין (בנה של ביתה הקטנה שרה) שנולד בשנת 1923, אך נפטרה טרם לידת אחותו הקטנה של לב, קלרה (בשמה הרוסי), שגם נקראה על שמה: חיה-גולדה פסין.

חיה-גולדה ביילין.

שרוליק ביילין בשנת ה-30.

אחד האנשים המסקרנים ביותר בעיניי בסיפור משפחת ביילין הוא הבן לב ביילין, בנם היחיד של יהושע וחיה-גולדה שסיפורו, תמונותיו ודברים שכתב נשמרו במשפחה, אך לא הצלחתי למצוא את רישום לידתו באף מקום. יותר מזה, סיפור חייו עד למותו במגפת שפעת בברית המועצות בשנת 1936 נשאר בגדר תעלומה, אם כי כמה דברים שנשמרו באלבומים ובזכרונות המשפחתיים שופכים אור על חלקים מסיפורו.

לא ברור מתי הוא נולד, אך לפי חזותו בתמונה המצורפת משמאל שצולמה בשנת 1914, אני סבור שהוא נולד בשנת 1890 בערך (בן כ-24 שנים בעת צילום התמונה). שמו היהודי לא ידוע לנו, ומצד אחד סביר שהוא היה "לייב" (אריה ביידיש) אך מצד שני האפשרות הזו כנראה לא תיתכן בהתחשב שבשנת 1895 נולד ליהושע ולחיה-גולדה בן בשם אריה שנפטר בגיל עשרה ימים מפרכוס. בהתחשב בזה, אני משער ששמו היהודי של לב ביילין היה ליפא, שם מעט יותר נדיר אך קיים בקרב משפחות יהודיות במזרח אירופה, ולעיתים קרובות יהודים שנשאו את השם הזה ורצו לשנות את שמם לשם רוסי, בחרו בשם לב.

לב, כאמור, נפטר בשנת 1936 משפעת, ככל הנראה בהיותו ערירי, וזה כל שנודע לנו במשפחה לגביו.

התמונה הראשונה מבין שתי התמונות של לב ביילין שנשמרו במשפחה, היא התמונה המצורפת מימין. כך כתב לב בצידה האחורי של התמונה:
"תשמור לזכרון, לחברי הטוב, פרום בן ישראל לוזוביק. מלב בן אובסיי ביילין 2/7 שנת 14.".
לא ידוע במשפחה מי היה החבר הזה, מדוע התמונה נשמרה בכל זאת במשפחתנו ולא אצל צאצאיו של החבר פרום לוזוביק, וכן האם התמונה צולמה במאורע מיוחד או שלא.

עם זאת, הצלחתי למצוא שפרום לוזוביק נולד לאביו סרול (ישראל) בן אברהם לוזוביק בשנות ה-80 של המאה ה-19 בעיירה טלשיבקה שקרובה כיום לבילה צרקווה באוקראינה. אביו סרול שהיה פרמדיק נפטר לפני 1895 וכן אימו חניה. אחיו אברהם-יצחק עבר לסקווירה, ובזאת מסתכם כל מה שהצלחתי לגלות עליו.

לפי הנכתב על התמונה משמאל, היא צולמה ב-22 ביולי 1914, ונשלחה עם הכיתוב עליה: "לזכרון תמיד וטוב, לרוזה מהאוהב אותך לב ביילין". על אותה תמונה בצידה האחורי לב כתב: " על האבן אין מים, ובמדבר אין דשא. כשיהיו על הסלע מים ובמדבר דשא, אז אשכח אני אותך. [נכתב בחרוזים ברוסית] לב בן אובסיי ביילין 22/7 שנת 14."
לצערינו, לא ידוע במשפחה מי הייתה רוזה אהובתו של לב ביילין, האם נישאו לבסוף או שלא וכיצד בעצם התמונה שהייתה אמורה להגיע לאותה רוזה – נשארה אצל משפחת ביילין (ככל הנראה אצל לב ביילין עצמו) וכן מתי ואיך עברה לאחותו לב, זיסקה, שצאצאיה מחזיקים בתמונה היום.

ישראל-שרוליק ביילין היה סוציאליסט. הוא השתייך למפלגה הסוציאל-רבולוציונית. הסוציאליסטים פעלו בדרכי טרור כדי להתנקש באישים בכירים, ועל כך ישב ישראל מספר שנים בבית הכלא. שרוליק נישא לפרליה (פרל) ונולדו להם שני ילדים שידועים לנו – נחמה ילידת 1909 ואלכסנדר (שנקרא בעת לידתו אובסיי על שם סבו) יליד 1925. לא ברור בוודאות אם אלה היו שני הילדים היחידים שלהם או שלא, וכמו כן לא ידוע האם נחמה הייתה ביתה של אישה אחרת. ברישום לידתו של אובסיי בן שרוליק ופרליה, נכתב שאביו בן 38 ואימו בת 29, מה שאומר שבעת לידתה של נחמה היא הייתה בת 13. לכן, או שהייתה טעות בגילה של פרליה ברישום הלידה של אובסיי, או שאכן הייתה לשרוליק אישה אחרת לפני פרליה. בשנת 1939, כך לפי המסופר במשפחה, שרוליק ואישתו נסעו למקום מסוים ומאז אבדו עקבותיהם. אבי סובר שנרצחו כחלק ממסע הטיהורים של סטאלין בסוף שנות ה-30 של המאה ה-20, בעקבות פעילותו הפוליטית והציבורית של שרוליק בצעירותו.

נחמה (כונתה חמקה בבית – קיצור של "נחמקה") ביילין הייתה נשואה לאיש צבא בשם שמעון בריסקין, והם היו גרו בעיר אוריול ברוסיה. היו להם שלושה ילדים – בן-ציון (שינה את שמו לבנואן) שהפך לפרופסור וכירורג מפורסם ונפטר ברוסיה בשנת 2009, גיטל וגלינה. אלכסנדר ביילין נלחם ונפצע במלחמת העולם השנייה. משפחתו גרה כיום בישראל.

בנות משפחת ביילין בשנת 1920 בערך.
עומדות מימין לשמאל: פייגה ביילין, פרל (אשתו של שרוליק) וזיסקה (ביילין) רוכמן.
יושבות מימין לשמאל: נחמה, שרה וסימה ביילין.

נחמה (ביילין) בריסקין בשנות ה-20 לחייה.
התמונה נשמרה במשפחתה של זיסקה ביילין, דודתה של נחמה.

זיסקה ביילין נולדה ככל הנראה בצ'רנוביל, בשנת 1884. לא הצלחתי למצוא את רישום הלידה שלה, אך מצאתי את רישום נישואיה לשמואל רוכמן בקייב בשנת 1912, בהיותה בת 28. החתן, הבחור שמואל בן טוביה רוכמן, היה בורגני מאיגנטובקה ובן 25, כלומר יליד 1887. לזוג נולדו שני ילדים, אובסיי-סמיון, ששמו היהודי הוא יהושע (נקרא על שם סבו המנוח, שנפטר ככל הנראה חודשים ספורים לפני לידת הנכד) ובמשפחה כונה "סייקה", ולאה (שנקראה ברוסית ליזה) ילידת 1916. 

דף העד ביד ושם על סייקה רוכמן.

סייקה היה נשוי לאירנה ולדימירסקי, ושירת בצבא האדום כטייס. מסופר במשפחה ששדה התעופה הצבאי בו שירת הופצץ ימים ספורים לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה בברית המועצות, וסייקה נהרג בהפצצה הזאת.

סייקה וליזה רוכמן בצעירותם, סוף שנות ה-20 ככל הנראה.

פייגה, ביתם הבכורה של יהושע וחיה-גולדה, ילידת צ'רנוביל ב-1880, לא התחתנה מימיה, ובבגרותה התגוררה יחד עם אחותה הקטנה זיסקה ומשפחתה בקייב. סופר במשפחה שבדרך כלשהי, פייגה הכירה בקייב את גולדה מאבוביץ' (לימים – גולדה מאיר, ראש ממשלת ישראל ה-4), אך השמועה הזאת מוכחשת על ידי קרובי משפחה אחרים. בברית המועצות פייגה נקראה פניה.

לאה, ביתה של זיסקה, נישאה לאלכסנדר (אושר, אשר בעברית) ליובינסקי ונולדו להם תאומים – אנטולי (טוביה, נקרא על שם סבא רבא שלו) ובנוארד. בזמן המלחמה, זיסקה, ליזה ושני התאומים פונו יחד עם פייגה. היות ופייגה לא התחתנה, היא קיבלה בירושה מאמה חיה-גולדה את תכשיטיה (שבהם חיה-גולדה מצולמת בתמונה המצורפת למעלה). בזמן המלחמה, באיזורי המפונים השונים ברחבי ברית המועצות, לכל משפחה הייתה כרטיסיה שחולקה כל חודש, ובאמצעותה ניתן לחם לכל משפחה. בתחילת אחד החודשים, הכרטיס נגנב מהמשפחה, ולמעשה כך נגזר דינם להישאר בלי אוכל לכל החודש. לבסוף, פייגה מכרה את תכשיטיה שירשה מאמה תמורת כסף, וזה הספיק להם כדי לקנות אוכל לכל שאר החודש. לאחר המלחמה, הם חזרו לקייב ונשארו לגור בה. זיסקה שינתה בברית המועצות את שמה לז'ניה ונפטרה בשנת 1956. פייגה נפטרה בשנת 1968.

פייגה ביילין עם אחייניתה (ביתה של זיסקה) ליזה (רוכמן) ליובינסקי.

זיסקה ביילין-רוכמן (במרכז) ושני ילדיה, 1930.

משפחת רוכמן ומשפחת בריסקין בעיר אוריול שברוסיה בתחילת שנות ה-50.

סימה (כונתה סימקה, ונקראה גם שמחה) ביילין התחתנה עם אברהם שהיה אדם חולה. סימה הייתה תופרת. כשהתחילה מלחמת העולם השנייה כל משפחת ביילין פונתה (לא יחד, אך בין כל מי שנשארו בחיים עד לשנת 1941, כולם פונו עם משפחותיהם הגרעיניות), חוץ מסימה ובעלה. סימה טענה שהגרמנים לא יעשו כלום, מכיוון שכשהיו הגרמנים בתחילת המאה ברוסיה, בעת מלחמת העולם הראשונה, הם רק עזרו לתושבים. בנוסף, סימה אמרה שכשמתפנים נוסעים ברכבות צפופות, ובזמן שהרכבות נוסעות יש הפצצות ואז יש צורך לברוח, ואברהם, בעלה של סימה לא יכול היה לרוץ בגלל מגבלתו. לבסוף, סימה ואברהם אכן לא התפנו ושניהם נספו בבאבי יאר ב-29 בספטמבר 1941.

ברכה ביילין, ילידת 1892, נישאה לסולומון בן משה שר, שהיה קטן ממנה בשבע שנים. הנישואים שלה היו מאוחרים יותר משל אחותה הקטנה שרה, ובגלל שאז היה נהוג שהבת הגדולה מתחתנת קודם, ברכה שינתה את שנת הלידה שלה כדי שתיחשב לאחות הקטנה ביותר. היא רשמה שהיא נולדה ב-1902. לברכה וסולומון נולד בשנת 1932 בן אחד בשם ולדימיר, הוא נפטר בשנת 2016 באשדוד, ישראל. כשברכה נפטרה בשנת 1967, סולומון שר, בעלה, סיפר למשפחתה שהוא ידע כל השנים הללו שהיא גדולה ממנו בשבע שנים, ואז צחק ואמר שזה לא עניין אותו.
לאחר שהתאלמן מברכה, סולומון נישא בשנית ליליזבטה בת גרגורי קזימירוב, יהודה פולניה, שנפטרה בשנת 1992. סולומון נפטר כמה שנים לפניה.

סימה ביילין, 1930.

אבא ביילין, התאום של ברכה, היה נשוי לגניה שהייתה גדולה ממנו ב-9 שנים (ילידת 1883, לפי הרישומים של המקום אליו הזוג התפנה בזמן מלחמת העולם השנייה) ולא היו להם ילדים. בזמן המלחמה, בזלנדולסק שאליה פונו אבא וגניה, בשונה מכל האנשים האחרים שקיבלו רק מנת לחם קטנה ביום, אבא וגניה היו מקבלים תפוחי אדמה וחמאה בזכות העבודה של גניה, אבל למרות זאת הם לא היו מתחלקים עם אף אחד מהמשפחה, ובעקבות המצב הזה המשפחה החליטה לנתק קשר מאבא וגניה. רק בשנות ה-50 כשגניה נפטרה, המשפחה חזרה להיות בקשר עם אבא. בשנת 1969 הוא התחתן שוב עם רבקה שטרום ושנה לאחר מכן, בשנת 1970, הוא הלך לעולמו לאחר שחלה בשפעת.

אבא ביילין ומשפחתה של אישתו רבקה.

ברכה וסולומון שר.

הבת הקטנה במשפחת ביילין הייתה כאמור שרה, ילידת 1896 בקייב. התאום שלה, שלמה, נפטר בגיל שנה מדלקת ריאות ולמעשה לילדיה ונכדיה שרה סיפרה שהתאום שלה נולד כבר מת. למעשה, כלל לא ידוע מה סופר לשרה בעצמה מהוריה ומאחיה הגדולים, ייתכן שנאמר לה שאחיה התאום נולד כבר מת והיא מעולם לא ידעה שזכה לחיות במשך שנה עד שהלך לעולמו.
שרה למדה בגימנסיה בקייב, ובשנת 1919 נישאה להרש בן אהרון פסין שהקפיד על אורח חיים דתי במשך כל חייו. נולדו לזוג שני ילדים: לב (אריה לייב) פסין בשנת 1923 וקלרה (חיה-גולדה, נקראה כאמור על שם סבתא רבתא שלה) בשנת 1927.

שרה (שנקראה בברית המועצות סופיה) התגוררה כל חייה בקייב, מלבד שנות מלחמת העולם השנייה בהם פונתה. היא זכתה לגדל ארבעה נכדים ונין (אבי) ונפטרה בשיבה טובה בשנת 1985 בקייב. בתמונה המצורפת שרה עומדת משמאל, ובין הילדים – קלרה עומדת שנייה מימין ולב ראשון משמאל. שני הילדים האחרים היו חברים של ילדי משפחת פסין בקייב. ניתן לקרוא בהרחבה על תולדותיהם של שרה, הרש, לב וקלרה בפוסט "משפחת פסין".

קלרה (חיה-גולדה) פסין בצעירותה.