משפחת לויצקי היא משפחתה של סבתא של סבתא לורה – אנה (חנה) לויצקי, ילידת 1894 בזאפורוז'יה.
אביה, שהיה אב המשפחה שאספר עליה בפוסט זה, היה הלל בן ישראל (סרול) לויצקי. הוא נולד באיזור שנת 1870, אולי מעט קודם, בהתחשב שילדיו נולדו בין 1890 ל-1910 בערך. לא ברור היכן הוא נולד, והרבה חיפושים של אנשים בשמות הלל וישראל לויצקי שעשיתי – לא נחלו הצלחה לצערי. עם זאת, הצלחתי למצוא רישום לידה מסקרן של פעוט בשם הלל בן ישראל לויצקי שנולד ב-1 בינואר 1866, בעיירה בריסלאב שבמחוז חרסון כיום. היא די רחוקה מזאפורוז'יה, אבל לא מאוד, ואני משער שהיות ומעברים בין מקומות מרוחקים לא היו נדירים אז (לראיה – רעייתו לעתיד של הלל לויצקי, חיה-אסתר שאספר עליה בהמשך, הגיעה מהעיר ברדיאנסק לזאפורוז'יה (בערך אותו המרחק בין בריסלאב לזפורוז'יה) ונישאה להלל, בשלהי המאה ה-19), ובהתחשב שהשם הפרטי ושם האב תואמים, ושנת הלידה מתאימה, ייתכן מאוד ומדובר ברישום לידתו של הלל לויצקי שחי בחייו הבוגרים בזפורוז'יה. על אף זאת, חשוב להדגיש שזו השערה מושכלת ואין ודאות מוחלטת בקישור הזה.
ובכן, במסמך הלידה של הלל נכתב ששם אימו הוא רבקה, ושאביו, ישראל לויצקי, הוא בנו של סוחר בגילדה ה-3 בבריסלאב. חיפוש במסמכי הלידה האחרים של העיר העלה ממצא מעניין – רישומי לידה של ילדיו של שמואל לויצקי, שנרשם כסוחר בגילדה ה-3 בעיר. גם את שאר המסמכים בהם נרשם אדם בשם 'לויצקי' בעיר בחנתי, וכולם התקשרו בדרך כלשהי לאותו שמואל (בן סוחר בגילדה ה-3, אח או אחיין). והבנתי, שנראה שישראל לויצקי, אביו של הלל, היה בנו של שמואל הסוחר העשיר ורעייתו לאה. יותר מזה, העובדה שהיה סוחר בגילדה ה-3 (אמיד למדי) הייתה נראית לי מסקרנת ומתאימה לעובדה שגם הידע שלנו לגבי הלל לויצקי בשנות בגרותו בזאפורוז'יה, כולל את העובדה שהיה מבוסס כלכלית ואמיד, דבר שיכול להיות מוסבר אם קיבל חלק מהכספים בירושה ממשפחתו.
כעת, כשהצלחתי לחבר קצה חוט לתמונה רחבה יותר, התחלתי להעמיק בחיפושים אחרי המקורות של בני משפחת לויצקי בבריסלאב, שהיו נראים לי כבני אותה משפחה, ולהרחיב את החיפושים בעיקר סביב תולדותיו של הסוחר שמואל לויצקי. הצלחתי למצוא שבעיר בריסלאב, הלך לעולמו ממוות טבעי בשנת 1852 אדם בשם שלמה (שליומה) לויצקי, גם הוא סוחר בגילדה ה-3 בעיר, בגיל 57 (כלומר יליד 1795 לערך). נבירה באיזכורי שם המשפחה ברחבי האיזור של בריסלאב בשנים מוקדמות יותר, העלתה את מפקד האוכלוסין המצורף למטה, של משפחתו של חיים לויצקי בן ה-41 ואישתו חנה בת ה-38 בשנת 1816, וילדיהם. בין הילדים – שלמה לויצקי בן ה-18 (כלומר, יליד 1798 בערך) ושמואל לויצקי בן החצי שנה (יליד 1815, היות והמפקד נערך בינואר). הדברים החלו להתחבר. היות והבנתי קודם שסביר להניח שכל העונים לשם המשפחה 'לויצקי' בבריסלאב היו בני משפחה, וששלמה ושמואל היו שניהם סוחרים בגילדה ה-3, כנראה שהיו אחים. שלמה נפטר בשנת 1852 ונרשם כבן 57, ובמפקד שלמה לויצקי יוצא כמעט באותו גיל (הבדל של 3 שנים – הבדל סביר בהתחשב בהרבה שינויים וטעויות מינוריות של גילאים שנעשו אז בחלוף השנים בין מסמכים שונים). יותר מזה, העובדה ששמואל היה צעיר בהרבה מאחיו שלמה נשמעת סבירה והגיונית, בהתחשב שהיה פעיל בקהילה היהודית בבריסלאב בשנות ה-60 של המאה ה-19 (כפי שאספר בהרחבה בהמשך), כ-15 שנים אחרי פטירתו של שלמה.
על כן, אני נוטה לחשוב ששם היה מקור המשפחה, בברובי קוט שלא רחוקה מאוד מבריסלאב, ואבי המשפחה היה חיים לויצקי. הדברים הם שרשרת של קצות חוט שמתחברים, ובכל זאת מדובר בהשערות שתמיד ניאלץ להטיל ספק קטן שמא נפלה טעות ואחד החיבורים או יותר, לא נכונים.
מפקד האוכלוסין של שנת 1816 בכפר החקלאי בוברובי קוט. בחלק האחרון בדף, משפחה מספק 13 היא משפחת לויצקי עליה אני כותב, אחת מכמה משפחות לויצקי שנרשמו בכפר באותה שנה.
נשוב לשמואל לויצקי, בן המשפחה שתיארתי קודם שהיה בן חצי שנה בעת עריכת מפקד האוכלוסין בבוברובי קוט בשנת 1816, והיה סוחר בגילדה ה-3 בבריסלאב, הקים משפחה יחד עם רעייתו לאה, ובין ילדיהם שידועים לנו: ישראל (סרול), אסתר ילידת 1854, אהרון יליד 1857 וזלדה ילידת 1860.
לקראת אמצע המאה ה-19 משפחת לויצקי החלה ככל הנראה לעסוק במסחר והתעשרה. לפני כן, המשפחה עסקה כפי הנראה בחקלאות – עיסוקם העיקרי של מקימי ותושבי הכפר החקלאי בוברובי קוט, שהוגלו ממקומות מושבותיהם (בעיקר מאיזור פלך מוהילב בבלארוס) מפאת עוניים על ידי הצאר הרוסי אלכסנדר הראשון (שנים ספורות אחרי שהמקום בו התגוררו, שהיה תחת שלטון פולין – סופח על ידי האימפריה הרוסית, והוקם תחום המושב שקבע את המקומות המותרים ליהודים לגור בהם), דרומה ממקומות מגוריהם, וקיבלו אדמות להתיישבות חקלאית במחוז חרסון שבדרום אוקראינה כיום. ובכן, לא ברור מאיזה שלב במשפחה עברו לעסוק במסחר אחרי עיסוקם בחקלאות ומי במשפחה התעשר, אך נראה שזה קרה מתישהו בין מגוריהם בבוברובי קוט בשנת 1816 למותו של שלמה לויצקי בשנת 1852 בבריסלאב, כשכבר היו כולם בבריסלאב, מבוססים כלכלית.
שמואל לויצקי עצמו היה דמות מפתח בקהילה היהודית בבריסלאב, והוזכר כמה פעמים בעיתונים וכתבי עת עבריים בשנות ה-60 של המאה ה-19. בנוסף, שימש כנראה כמוהל, היות ובהרבה מרישומי הלידה של בני העיר היהודיים, הוא רשום כמי שהיה אחראי על עריכת ברית המילה. בתמונות המצורפות למטה, מימין נמצא קטע בכתב העת העברי-משכילי "הכרמל" משנת תרכ"ד 1864, בו מסופר על יהודי העיירה בריסלאב (בעריסלאוו) ועל בית המדרש במקום, ששמואל לויצקי, עתור השבחים בכתבה, היה הגבאי בו. ובתמונה משמאל מצולם מראה העיר בריסלאב בשנת 1916, למרגלות נהר הדנייפר.
המבנה המרוחק במרכז התמונה – בית הכנסת המקומי שהוקם באמצע המאה ה-19.
כפי שציינתי בתחילת הפוסט, כל המידע שנמצא על ההיסטוריה המשפחתית עודנו מוטל בכל זאת בספק שהוא בהכרח מתקשר למשפחתנו. המידע כולו על משפחתו של שמואל לויצקי מהימן ונבדק ונבחן לפרטים, אך אף על פי כן, הקישור הספציפי בין הלל בן ישראל לויצקי שהיה אביה של חנה (סבתה של סבתי) ובין הלל בן ישראל לויצקי שנולד למשפחת לויצקי הבריסלאבית בשנת 1866 – מבוסס על השערה ולכן עדיין מוטל בספק. כעת, אעבור לספר את הסיפורים המשפחתיים שנאמרו מפי בני המשפחה, על הלל, חיה-אסתר, ילדיהם וכל בני משפחת לויצקי שלנו לדורותיהם:
הלל נישא לחיה-אסתר בת מוישה-לייזר מהעיירה ברדיאנסק שבאוקראינה, והם התגוררו בכפר ששכן לצד העיר זאפורוז'יה (בימים ההם נקראה העיר אלכסנדרובסק) וכיום אותו כפר הוא שכונה בתוך העיר עצמה – "פאבלו-קיצ'קאס", זה שם הכפר שהיום מהווה שכונה בעיר. מסופר במשפחה שבמהלך העשור הראשון למאה ה-20, אחרי שרוב ילדיהם של הלל וחיה-אסתר נולדו, המשפחה עברה להתגורר ב"בית לשינסקי" בשדרות הקתדרלה 52 בזאפורוז'יה (כאמור, אז נקראה אלכסנדרובסק) שנבנה בשנת 1901 ובדירות שבו התגוררו כל מיני משפחות יהודיות.
לזוג לויצקי נולדו 12 ילדים, אך לא את כולם אנחנו מכירים. כנראה שחלקם מתו בגיל ינקות, או ניתקו קשר עם המשפחה מסיבות לא ברורות.
הילדים הידועים לנו הם:
אנה (חנה) (1894), סמיון (1897), טוביה (1899), ליזה (1900), סוניה (1903), דוד (1905), יעקב ואלכסנדר.
חנה הייתה מבין הילדים הבכורים. היא נישאה לשולים בן מיכְל דונייבסקי. לבנה השני היא קראה מוישה-לייזר, על שם אבי אימה. חנה נפטרה בדמי ימיה מסרטן הריאות, כשבנה הקטן מיכְל היה בן 7, בשנת 1932. בתמונה המצורפת כאן משמאל, חנה יושבת מימין ונראית כבת 12, כלומר בשנת 1906 בערך. האנשים שלצידה לא ידועים לנו. אני משער שאלה אולי הדודים שלה, לפי הדמיון בינה לבין האישה שמשמאל. אך כמובן, הכל יכול להיות. עם זאת, אלה בוודאות לא ההורים שלה, מכיוון שהאנשים בתמונה הזו לא דומים לתמונות של הוריה של חנה, המצורפים למטה.
חיה-אסתר בצעירותה, יתכן שלפני נישואיה. התמונה צולמה בברדיאנסק בסוף המאה ה-19 (התמונה משופרת).
הלל לויצקי בצעירותו, ככל הנראה בשנות ה-90 של המאה ה-19.
לפי הסיפורים המשפחתיים, לא ברור באיזו צורה הלל וחיה-אסתר ניהלו את אורח חייהם וחיי המשפחה שהקימו, האם הקפידו על אורח חיים דתי, היו בעלי זיקה למסורת היהודית או שכבר היו חילונים. חלק מהבנים של המשפחה נישאו לנשים לא יהודיות, ורבים מהם נקראו בשמות רוסיים (אם כי ייתכן שמלכתחילה היה להם שם יהודי ששינו לשם רוסי. כמו שהבן טימופיי נקרא בהתחלה טוביה), כך שסביר להניח שהמשפחה לא הקפידה על שמירת מצוות, אך יתכן גם שכן הקפידו ושדווקא הבנים עזבו את הדרך היהודית באופן קיצוני. בכל אופן, סופר לי סיפור מרתק מאינה זיידמן, נכדתה של סוניה לויצקי, אותו היא שמעה מפי סבתה.
הסיפור גורס שהתכנון המשפחתי מלכתחילה היה שמבין כל ילדי המשפחה, כל הבנים והבנות יתחנכו ב"חדר" לבנים ובגימנסיות לבנות, ובהמשך ילמדו למקצוע מסוים. אך רק אחד מהבנים (כמתוכנן מראש) שיתבלט בחכמתו ב"חדר", יישלח ללמוד לרבנות וכמו 'יוקדש' להיות הנציג המשפחתי שיעסוק ב"מלאכת הקודש". סוניה סיפרה לנכדתה שכך אכן היה בסוף, אך לא הסכימה לספר מי מהבנים נבחר להיות מי שיישלח ללמוד לרבנות. שתי אפשרויות עולות לי כהשערה – או שזה היה אחד מהבנים אותם אנחנו מכירים, ובעקבות המהפכה הרוסית והקמת ברית המועצות נטש את כל הדרך הדתית והפך להיות חילוני לגמרי, או שהיה זה אחד מארבעת או חמשת הילדים (שמעתי בעבר סברה שהיו בסך הכל 13 ילדים להלל וחיה-אסתר ולא 12) שאנחנו לא מכירים אך יודעים שהיו כאלה. יתכן מאוד שאם זה היה אחד האחים שאנחנו לא מכירים היום, אז הוא אכן נשלח על ידי ההורים ללמוד לרבנות ונסע ללמוד ולהתגורר בישיבה מסוימת, בעיר קרובה או אפילו במרחקים. ובהמשך, יכול להיות שבחר לעלות לארץ ישראל או להגר לארה"ב או שמא נשאר אדם דתי וניתק את הקשר עם אחיו ואחיותיו שנהגו אורח חיים חילוני. יתכן גם שהאח הזה נשאר להתגורר במקום ישיבתו, וגם אם נהיה חילוני עם קום ברית המועצות – נותק הקשר עם המשפחה מפאת המרחק הרב ואולי מכך שהקשר מלכתחילה בתקופת לימודיו עם אחיו ואחיותיו לא התקיים כל כך.
דף העד שמילא אנטולי פלדמן על דודתו ליזה לויצקי.
ליזה לויצקי, שסביר להניח ששמה היהודי היה לאה, נולדה להלל ולחיה-אסתר בשנת 1900 לערך. היא לא פונתה במהלך המלחמה ונספתה בשנת 1942 בזאפורוז'יה. למרות שפרט מידע זה לא מצוין בשום מקום, יתכן שגם ההורים נספו. אף אחד במשפחה לא זוכר מתי וממה הם נפטרו. מה שבטוח, זה שהאב הלל חי חיים ארוכים. ישנה תמונה שלו, כנראה מסוף שנות השלושים, או תחילת הארבעים, שם שהוא נראה מבוגר למדי.
חיה-אסתר לויצקי, בערך בשנות ה-20 של המאה הקודמת.
הלל לויצקי לעת זקנתו (התמונה משופרת).
לגבי טוביה ואלכסנדר אין לנו הרבה מידע. טוביה נקרא בשמו הרוסי טימופיי, והיה הראשון מבני המשפחה שעבר למוסקבה, ובעקבותיו עברו אחרים מבני המשפחה. צאצאיהם של טוביה ואלכסנדר גרים במוסקבה.
יעקב לויצקי היה נשוי לאנה, ולהם בת בשם אילונה. אנה נפטרה כשביתה אילונה הייתה בת 3, ובהמשך יעקב לויצקי נדד ברחבי ברית המועצות ונישא שוב ושוב, 6 פעמים. לבסוף הוא נהרג בשנת 1948, ברעידת האדמה שהתרחשה באשגבאט. הבת אילונה גודלה בידי בני משפחת לויצקי בזאפורוז'יה. לאילונה הייתה בת בשם איזנה, ולה גם כן בת בשם אילונה, שקרויה על שם סבתה.
סוניה, ילידת 1903, הייתה נשואה לאלכסנדר פלדמן, שנהרג במלחמת העולם השנייה. להם היה בן בשם אנטולי פלדמן, שגדל עם אימו. אנטולי, הוא שעשה את עבודת הקודש בהעלאת דפי עד אודות בני משפחה שלנו ליד ושם.
דוד לויצקי, יליד 1905, היה שחקן קרקס ומייסד קרקס שפועל עד היום, הוא גם היה היחיד במשפחה שלקח חלק בפעילות הקומוניסטית בהקמת ברית המועצות. בתקופה ההיא הקרקס היה נחשב משהו שהוא לחלוטין אסור אצל היהודים, והמשפחה התכחשה לו. כיום צאצאיו, שממשיכים את דרכו בקרקס, נחשבים ל"מפורסמים" במשפחה.
חנה לויצקי נישאה כאמור לשולים דונייבסקי. ניתן לקרוא עליהם ועל בניהם בהרחבה בפוסט "משפחת דונייבסקי".
מיכל דונייבסקי, בנה של חנה לויצקי, בילדותו. 1926 בערך.
רודולף לויצקי, בנו של דוד לויצקי, בילדותו. 1930 בערך.
סמיון לויצקי יליד 1897, היה כנראה דמות המרכזית במשפחה לאחר מות ההורים. יכול להיות שהוא גם נשאר הבכור, אחרי מותה של חנה ושל האחים שסביר להניח שמתו כתינוקות.
סמיון היה נשוי לרבקה. כשהתחתן עמה היא הייתה בהריון עם בנה הראשון מבעלה שנעלם. אותו תינוק לא ידע דבר על אביו האמיתי עד גיל 18, ולאורך כל חייו נשא את שם המשפחה לויצקי ואת שם האב סמיון. לאותו ילד, יליד 1918, קראו יוסף.
יוסף היה נשוי לליליה, שנפטרה מוקדם. יוליה ביתם של יוסף וליליה עלתה לארץ עם משפחתה בשנות ה-70, ויוסף התעצב מאוד על כך שלא יכל להגיע איתה, כי עבד במקום סודי.
יוסף התחתן בסוף שנות ה-80 עם אישה בשם ילנה, והוא חי איתה עד מותו בגיל 81 בשנת 1999.
נחזור לסמיון לויצקי ואישתו רבקה. בשנת 1923 נולדה להם הבת המשותפת אולגה. היא גדלה, ונישאה למשה ברודסקי, ולהם נולדו שתי בנות – מרגריטה ואירינה. למרגריטה יש את רוב התמונות הישנות של המשפחה ומידע רב אודות המשפחה. היא סיפרה בין היתר, שסמיון נפטר בזאפורוז'יה בשנת 1977. בנוסף, היא סיפרה כי לכל 12 האחים והאחיות הייתה בת דודה בזאפורוז'יה, ששמה היה רעיה, אך לא ברור בדיוק מאיזה צד הייתה קשורה אלינו משפחתית ומה היה שם משפחתה. היא מצולמת בתמונה המשפחתית שמצורפת למטה.
שמעון לויצקי, אישתו רבקה וילדיהם יוסף ואולגה.
בתמונה למטה: משפחת לויצקי, כמה שנים לאחר סיום מלחמת העולם השנייה.
שורה ראשונה מימין: רעיה – בת הדודה של 12 האחים והאחיות לבית לויצקי, אנטולי פלדמן, סוניה פלדמן, אילונה לויצקי, בעלת הבית (שמה לא ידוע).
שורה שניה מימין: משה ברודסקי, אולגה לויצקי, סמיון לויצקי, אישתו השנייה של סמיון – צילה רודמן.
